אגרת יוחנן הראשונה ד 7 - 21

7 אהובי, נאהב נא איש את רעהו, כי האהבה מאלהים היא; וכל מי שאוהב נולד מאלהים ויודע את אלהים. 8 מי שאינואוהב אינו יודע את אלהים, שכן האלהים הוא אהבה. 9 בזאת נגלתה אהבת האלהים בנו, בעבדה שאלהים שלח את בנו יחידו לעולם למען נחיה בזכותו. 10 בזאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו את אלהים, אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו. 11 אהובי, אם ככה אהב אותנו האלהים, גם אנחנו חיבים לאהב איש את רעהו. 12 את האלהים לא ראה איש מעולם. אם אנחנו אוהבים זה את זה, האלהים שוכן בקרבנו ואהבתו נשלמה בנו.

13 בזאת יודעים אנו שעומדים אנו בו והוא בנו, כי נתן לנו מרוחו. 14 ואנחנו התבוננו והרינו מעידים כי האב שלח את הבן מושיע העולם. 15 כל המודה כי ישוע הוא בן-האלהים, אלהים שוכן בו והוא באלהים. 16 ואנחנו הכרנו את האהבה שאלהים מקים בנו והאמנו בה. האלהים הוא אהבה; העומד באהבה עומד באלהים ואלהים עומד בו. 17 בזה נשלמה האהבה אצלנו באפן שיהיה לנו בטחון ביום הדין, שכן כדרך שהאחד ההוא כן גם אנחנו בעולם הזה. 18 אין פחד באהבה. אדרבא, האהבה השלמה מגרשת את הפחד. הן הפחד כרוך בענש, והמפחד איננו שלם באהבה. 19 אנחנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחלה. 20 איש אם יאמר "אוהב אני את אלהים" והוא שונא את אחיו, שקרן הוא; כי מי שאיננו אוהב את אחיו אשר הוא רואה אותו לא יוכל לאהב את האלהים אשר הוא איננו רואה אותו. 21 מצוה זאת קבלנו ממנו, שהאוהב את אלהים יאהב גם את אחיו.